לפניכם טור מגלובס של אריאל מליק שפורסם ב- 11.9.2001
תקציר:
מיליארדי דולרים רבים מוזרמים לקרנות המתמחות בו; ומנכ"לים של חברות ענק מחד ויזמים חדשים מאידך מתחילים להסתכל בצורה רצינית יותר ויותר לעברו. התחום הותיק-חדש, שבישראל יכונה, בוודאי, "כרומטיס - ההזדמנות"
בארה"ב מכונה תחום חדש-יחסית זה "פרדוקס ההיי-טק והכלכלה החדשה". מיליארדי דולרים רבים מוזרמים לקרנות המתמחות בו; ומנכ"לים של חברות ענק מחד ויזמים חדשים מאידך מתחילים להסתכל בצורה רצינית יותר ויותר לעברו. זהו תחום ה-equity and leveraged buyout Tech private funds - LBO), שבישראל יכונה, בוודאי, "כרומטיס - ההזדמנות".
נניח שחברה ישראלית נמכרת לענק טכנולוגיה בינלאומי בחמישה מיליארד דולר. ונניח שהחברה פיתחה טכנולוגיה מצוינת ויוצאת דופן. ונניח ששנה לאחר מכן אותו ענק מחליט לסגור את אותה חברה ולמכור את הטכנולוגיות שלה ב-50 מיליון דולר. הזדמנות? למשקיעים מסוימים - ודאי. אם, לדוגמא, מחיר מניות חברה ישראלית מסוימת המוחזקת על-ידי קונצרן גדול ירדו ממחיר של כ-35 דולר לחמישה דולר בתוך שנה ולשווי של כ-400 מיליון דולר. ואם לחברה הזו יש טכנולוגיות מצוינות, כסף בקופה והנהלה סבירה. ואם הבעיה שלה - לבד מטעויות עבר - נובעת מעצם היותה ציבורית, כשמופעל על מנהליה לחץ מתמיד להראות ביצועים. הזדמנות? למשקיעים מסוימים - ודאי ובוודאי.
לכתבה במלואה לחצו כאן: גלובס - אריאל מליק
תקציר:
מיליארדי דולרים רבים מוזרמים לקרנות המתמחות בו; ומנכ"לים של חברות ענק מחד ויזמים חדשים מאידך מתחילים להסתכל בצורה רצינית יותר ויותר לעברו. התחום הותיק-חדש, שבישראל יכונה, בוודאי, "כרומטיס - ההזדמנות"
בארה"ב מכונה תחום חדש-יחסית זה "פרדוקס ההיי-טק והכלכלה החדשה". מיליארדי דולרים רבים מוזרמים לקרנות המתמחות בו; ומנכ"לים של חברות ענק מחד ויזמים חדשים מאידך מתחילים להסתכל בצורה רצינית יותר ויותר לעברו. זהו תחום ה-equity and leveraged buyout Tech private funds - LBO), שבישראל יכונה, בוודאי, "כרומטיס - ההזדמנות".
נניח שחברה ישראלית נמכרת לענק טכנולוגיה בינלאומי בחמישה מיליארד דולר. ונניח שהחברה פיתחה טכנולוגיה מצוינת ויוצאת דופן. ונניח ששנה לאחר מכן אותו ענק מחליט לסגור את אותה חברה ולמכור את הטכנולוגיות שלה ב-50 מיליון דולר. הזדמנות? למשקיעים מסוימים - ודאי. אם, לדוגמא, מחיר מניות חברה ישראלית מסוימת המוחזקת על-ידי קונצרן גדול ירדו ממחיר של כ-35 דולר לחמישה דולר בתוך שנה ולשווי של כ-400 מיליון דולר. ואם לחברה הזו יש טכנולוגיות מצוינות, כסף בקופה והנהלה סבירה. ואם הבעיה שלה - לבד מטעויות עבר - נובעת מעצם היותה ציבורית, כשמופעל על מנהליה לחץ מתמיד להראות ביצועים. הזדמנות? למשקיעים מסוימים - ודאי ובוודאי.
לכתבה במלואה לחצו כאן: גלובס - אריאל מליק
תגובות
הוסף רשומת תגובה