דיו ייחודית, חסה ללא מגע יד אדם, השתלת איברים שמקורם בוולדות חזירים וטכנולוגיה אינטראקטיבית להימורים ממוחשבים הם בין המוצרים שמפתחות החברות הישראליות האלמוניות בוול סטריט שסקרנו במדור. עכשיו נשאר לראות: מי תגשים את ההבטחה
בספרי הלימוד, הדרך הנכונה להגיע לכסף הציבורי, היא כזו: יש לכם רעיון מוצלח? יפה. עכשיו תתחילו לגלגל אותו כמה שנים. תבנו תוכנית עסקית, תקימו חברה, תגייסו קצת כסף, תביאו את החברה למכירות ולרווחים, תגדילו את ערכה ותנפיקו אותה בבורסה. אם הרעיון מבטיח במיוחד, יש גם מודל ביניים: וול-סטריט מוכנה לקבל גם הנפקות של חברות לא רווחיות, אך רק אם הרווחיות נראית באופק, אם אפשר שההשקעה תתברר כ"מכה". ההיגיון שמאחורי דרך החתחתים הזו הוא האמונה שהמשקיעים לא קונים הכול. קשה לשכנע אותם, הם מחכים שחברות יוכיחו את עצמן.
(אריאל מליק - אזכורים נוספים בתקשורת)
ובכן, בדיקת מציאות קטנה. היום, כל אחד כמעט יכול להנפיק. זה לפחות הרושם העולה מסדרת הכתבות שפירסמנו כאן בשבועות האחרונים, שכללה 16 חברות ישראליות שהגיעו לוול-סטריט בשנים האחרונות באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, חלקן אנונימיות לחלוטין.
חברת פלוריסטם, בניהול ד"ר שי מרצקי, הוקמה לאחר שש שנות מחקר בתחום העשרת הגזע, שבוצעו בטכניון ובמכון ויצמן. תחום זה נחשב לחם מאוד, ומהלך קסם על משקיעים פוטנציאליים, שכן התקוות לריפוי מחלות גנטיות ואחרות באמצעות תאי הגזע, הן גדולות. בחברה מקווים להיכנס לניסויים קליניים בשלב I/II בתוך כשנה. במסגרת ניסויים אלה תיבדק כמות קטנה יחסית של חולים, כ-30.
תוך 4-5 שנים מהיום, מקווה פלוריסטם להציג מוצר, לסיים את הניסויים הקליניים ולהגיש את התיק ל-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית. הכסף שיש לה כיום, אומר מרצקי, יספיק כדי להגיע לשלב ה-I של הניסויים הקליניים. היא תצטרך כ-15-20 מיליון דולר כדי להשלים את הניסויים.
היקף השוק הפוטנציאלי נאמד במיליארדי דולרים. בפלוריסטם לא נתפסים לשיגיונות כאילו כל הסכום הזה יתורגם להכנסות, אבל ברור להם שהפוטנציאל גדול. "אנחנו מקווים לייצר הכנסות עוד לפני שנגיע להתקדמות במוצר הראשי שלנו, בעוד 4-5 שנים", אמר באחרונה יוסי קרת, סמנכ"ל הכספים של פלוריסטם, "המודל שלנו יאפשר להגיע להכנסות מהר יותר, והמשקיעים שלנו יראו שאנחנו יודעים לייצר כסף עוד קודם לכן. חברות ביוטכנולוגיה מבינות היום, שלהיות תלויים במוצר אחד זה לא טוב".
אחת המתחרות של החברה היא גמידה-סל, שהודיעה באחרונה על תוצאות מוצלחות בניסויים הקליניים של שלב I ו-II בקרב חולי לוקמיה, עם תרופת ה-StemEx שלה. "הם שונים מאיתנו בכך שהם מוסיפים גורמי גידול חיצוניים לתאים", הסביר מרצקי. "הם, כמובן, יגיעו לשוק לפנינו, אבל אנחנו מאמינים שלמוצר שלנו יש עדיפות ושניקלט בשוק בשמחה, גם אם הם כבר יהיו בו. זה שוק עצום, יהיה מקום גם לנו".
פלוריסטם ושתי החברות הנוספות כאן בהמשך, טיסרה וזון-פור פליי, חולקות נקודה משותפת נוספת: בשלושתן אפשר למצוא את בעלי המניות של קבוצת מגלן, משלב זה או אחר. על פי ההערכות, קבוצה זו הביאה לחברה הון לא גדול תמורת המניות שקיבלה במיזוג. היא מנתה בעיקר את אפי שגיא, נשיא ומנכ"ל ניסקו, את אריאל מליק, את יורם אלאלוף וגורמים נוספים - חלקם בני משפחותיהם, אחרים מכריהם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה